ב"ה במוצאי מוחה ר"ח כסלו כי תש"א פינסק. רב שלום וברכה מרובה ונחת ושיבה טובה לנפש אהובה וחביבי כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' מהור"ר שמואל מאיר הכהן האלענדער שליט"א מו"צ דק"ק טשערנאוויץ השגתי מכתבו עם השאלה ושמחתי בו מאוד, בראותי גלילות ידיו כי בעת הנוראה הזאת אשר כל ראש לחלי וכל לבב דוי המקום ב"ה ירחם. כל תמונת אות מאוהב ומכיר משיבה את הנפש. והנה ע"ד שאלתו, שמטעם השלטון ודינא דמלכותא מחויב כל אחד לילך לעבודה וזמן העבודה מתחיל משעה 7 שחרית, ונמשך עד שעה 4 ערבית, אם מותר להתפלל, ולהניח טו"ת ולקרות ק"ש קודם עמוד השחר, כי אם לא יתירו להם אז בהכרח שיכשלו באיסור אכילה קודם התפלה דהלא מן הנמנע שילכו לעבוד עבודה רבה אליבא ריקנא. וגם מי יודע אם ימצאו זמן באמצע העבודה להתפלל ולהניח תפילין. והנה אף כי מכיר אני דוחקא דצבורא וגודל הנחיצות למצא איזה עצה לעזרתם בזה, אבל מה אעשה, כי עצה זאת להתפלל ולחניח תפלין וק"ש קודם עמוד השחר, אין להתיר בשום אופן גם באחד מהם. דלא בש"ס ולא בפוסקים מראשון שבראשונים ועד אחרון שבאחרונים, לא אשתמיט גם אחד להתיר דכל הנהו זמנם קבוע, ותחלת זמנם הוי לאחר עמוד השחר ולא קודם בשום שפת הדחק. וכולם בפה אחד דכל העושה אותם קודם עמוד השחר לא יצא ידי חובתו וממילא שכל ברכותיו לבטלה הן ולמותר להאריך בזה. באשר כל בד בי רב הלא בקל יראה בעצמו בשו"ע או"ח זמני ק"ש, תפלה והנחת תפלין. בכ"ז אעתיק קצת ממקורי הש"ס ופוסקים הראשונים. והנה זמן התפלה מבואר במשנה (ריש פ"ד דברכות דכ"ז) תפלת השחר עד חצות ור' יהודא אומר עד ד' שעות, ותנא דמשנה לא פירש אלא סוף זמן דתפלה, אבל תחלת זמן לא פירש, אכן בגמ' מבואר גם תחלת הזמן דגרסינן שם (דכ"ז) ורמינהו מצותה פי' של ק"ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום, כלומר ומשמע לי' דאין זמנה אלא עם נץ החמה דוקא והיכא קא אמר במתניתין עד חצות, ומשני כי תניא ההיא לותיקיז ופרש"י לותיקין המקדימים למצות ומחזירים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימין לאחר הנץ החמה להתפלל וכי תנן במתניתין עד חצות, למאחרים שלא יאחרו יותר מחצות, שמשם ואילך שבר זמנו. וברא"ש שם ביאר יותר וז"ל תפלת השחר צעד חצות, ותחלת זמנה יראה משעלה עמוד השחר, והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד של שחר, אע"ג דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמע, מ"מ אם התפלל בזו השעה יצא, והתנא לא חש לפרשו דמילתא דפשיטא הוא, כיון דזמן המאוחר שלה הוא בזמן התמיד, הוה"ד לכל זמן המוקדם עכ"ל. ועיין בברכות ול.) בתוס' (שם) שכתבו שזמן תפלת השחר מתחיל משעלה עמוד השחר. וגם חסור ומחבר (או"ח סי' פ"ט) כתבו דזמן תפלת השחר משיתחיל עם הנץ החמה כו' ואם התפלל משעלה עה"ש יצא. ומבואר מדברי כולם דקודם עמוד השחר הוי לילה ממש, ודוקא משעלה עמוד השחר התירו בדיעבד, אבל קודם עמוד השחר לא אשתמיט שום אחד להתיר. ולענ"ד יקשה טובא על מה שהתירו גם משעלה עמוד השחר, דהא בברכות (ד"ט) תניא מאימתי קורין שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן כו', ר"א אומר בין תכלת לכרתי, ותניא אחרים אומרים משיראה אדם חבירו ברחוק ד' אמות ויכירו. ואמר ר"ה הלכה כאחרים. אמר אביי לתפלה כאחרים, ולק"ש כוותיקין. ולתפלה היינו תפלת שחרית. והנה זה משמע מכל הפוסקים דזמן דאחרים הוא מאוחר משיעור דת"ק דיכיר בין תכלת ללבן, וכן מוכח גם בירושלמי שם דמפרש דשיעור דשיכיר חבירו, שוה לשיעור דר' אליעזר משיכיר בין תכלת לכרתי, ושיעור דבין תכלת לכרתי מאוחר משיעור שבין תכלת ללבן, דלהכיר בין תכלת לכרתי צריך יותר אור, מלהכיר בין תכלת ללבן שבו, וכמ"ש הפוסקים. וכ"ש דשיעור דאחרים מאוחר הרבה יותר מזמן עלות השחר, דאפי' בין תכלת ללבן נמי מאוחר מעלות השחר, וכ"ש זמן דמשיכיר חבירו, וכיון שאביי פסק דלתפלה כאחרים, הלא הופסק בש"ס הלכה פסוקה דזמן תפלה מתחיל משעה שיכיר את חבירו כו', דהוי ודאי לאחר עמוד השחר, וקשה איפוא על כל הפוסקים שקבעו זמן התחלת תפלה משעלה עמוד השחר, והשמיטו לפסק ערוך של אביי שהוא מאוחר. ובפשוטו י"ל, משום דלפניהם הי' הגירסא בפסק של אביי לא לתפלה כאחרים, אלא לתפלין כאחרים. ודוקא בתפלין לא מהני מעמוד השחר, ואביי מצריך דוקא משיכיר וכו', משום דבתפלין כתיב וראו כל עמי הארץ וגו' דבראי' תלי' וכמו"ש רבינו יונה, אבל בתפלה כו"ע סברי דמשעלה עמוד השחר הוי יום, ואפילו לגירסא לתפלה כאחרים, פי' דלתפלה כוונתן תפלין, ולא תפלת שחרית וכמ"ש בתוס' (יומא ל"ז) אכן אכתי מה נענה לרבינו היראים (סי' י"ג) שהביא לפסק דאביי בזה"ל, אמר אביי לתפלה כאחרים פי' תפלה של שחרית, הרי פירש להדיא דתפלה של שחרית זמנה משיכיר את חבירו, ועיין בב"י (או"ח סי' נ"ח) שמביא שגם רבינו ירוחם סובר כהיראים, וא"כ למה לא הוזכר דעתם שתחלת זמן תפלה הוא משיכיר וכו' דהוא מאוחר מעמוד השחר, וזה קושיא עצומה שלא אשתמיט שום אחד להביא דעתם. אכן כאשר דקדקתי בגוף לשון היראים מצאתי ישוב לזה. דזה לשונו אמר אביי לתפלה כאחרים פי' תפלה של שחרית לקרות שמע כוותיקין, דא"ר יוחנן וותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה כו' וזהו למצוה, ומיהו אם הקדים לקרוא כאחרים יצא, פירשנו להקדים לאחרים וכו' עכ"ל ואי"א לעמוד על הכוונה הפשוטה של היראים במ"ש פירשנו להקדים לאחרים ובחבורי על היראים פירשתי כונתו כן. דבהיות דמכל הפוסקים משמע דשיעור דאחרים מאוחר משיעור דת"ק וכמ"ש, אכן היינו דוקא להפוסקים דמפרשים דלתפלין. או לתפלה דקאמדראביי היינו לזמן הנחת תפלין אפשר לפרש כן דשיעורם מאוחר, ולתפלין מאחרין הזמן משום דתלוי בראי' אבל לשיטת היראים דמפרש בהדיא דלתפלה דקאמר אביי היינו תפלה